תערוכה 23.01.24

התערוכה תתקיים במבואת הכניסה שבבניין העירייה, תחל ב-23.01.2024 ותוצג במשך חודשיים.

אוצרת התערוכה: הגברת אורנה פיכמן.


בני פינגר מציג בתערוכה ארבע משפחות של ציורים:

בין פיגורטיבי למופשט

הציורים בסדרה זו הוכנו כולן בצבעי מים על ניירות קנסון משובחים. הדימויים צוירו על ידו באופן חופשי על הפורמט ללא סקיצות מוקדמות. פינגר מטפטף על הנייר בעזרת מכחול כתמי צבע בגוונים שונים, ועוד בטרם התייבשותם הוא מעבד אותם באמצעות מברשת אוויר (Air Brush) למעין "פרחים", המתאפיינים בעלי כותרת דקיקים ומרהיבים.

צורתם של הגבעולים הנושאים את הפרחים אמורפית בעיקרה ודומה לסרט קשירה צבוע שחור, שעליו מצוירות נקודות צבע לבנות קטנטנות. תיאור הפרחים יהיה בכל הציורים על הרקע הלבן והמופשט של הנייר. במספר ציורים תתווסף אל הצמחייה הפרחונית/דמיונית שמש, אשר מסמלת עבור האמן חום ותקווה. אותה משמעות תהיה גם לכתמי הזהב, שיתקבלו על ידי עלי זהב דקיקים אותם ידביק פינגר על גבי הפורמט. בעבודות אחרות יצטרף לפרחים גם תיאור סכמתי מרומז של הרים, עצים או בתים.

יש ובמספר ציורים יהוו הגבעולים השחורים המנוקדים מעין תיחומים לכתמי צבע ססגוניים של חלקות אדמה מעובדות? של אבנים צבעוניות? פינגר משאיר לנו הצופים ביצירותיו לפרש את המתואר על פי דמיוננו.

זרי פרחים

בסדרה זו עובר האמן מתיאור סמי-מופשט לתיאור נטורליסטי יותר של זרי פרחים, אותם הוא מצייר בצבעי מים במכחול או בשילוב מברשת אוויר (Air Brush) על נייר קנסון. הסרט האוגד את זרי הפרחים בסדרה, מצויר באותו מוטיב של גבעול שחור עם הנקודות הלבנות. הקומפוזיציה בכל ארבעת הציורים שומרת על מסגרת אובלית.

בתים

בסדרה זו מתוארים מבנים בנוף אמיתי או מדומיין. הבתים מסודרים על ידי האמן על גבי הפורמט בקומפוזיציה המבוססת על ניגודים שבין מאונכים, מאוזנים, ואלכסונים, היוצרים בכל ציור הרמוניה חדשה. הנחת צבעי השמן על בד הקנבס היא כתמית בעיקרה, כשכל כתם מונח בגודל ובכיוון מסוים, ובכך הוא מנטרל את האפשרות של המיזוג האופטי. יש ותיאור הנוף אמנם יצא מתיאור ממשי, אך תמיד ישקף גם את ראי נפשו של פינגר. משכך לכל ציור תהיה עצמאות ציורית משלו, אשר תבטא מעין נתק מן הקיים והיעדר של שיטתיות מקובלת.

יש ובתיאורי נוף הבתים נוכל לזהות את סביבתם: על צלע ההר; בסמוך לשפת ים. יש והבתים יתוארו על רקע אבסטרקטי. בתיאורים שכאלה תיווצר תחושה כי הבתים "מתעופפים" במרחב שמעבר למציאות הקונקרטית.

נופים ימיים

ארבעת הציורים בסדרה הוכנו בצבעי שמן על בד קנבס, והם שונים בסגנונם זה מזה:

בציור "קו אונידין" מתוארת ספינת מפרש משייטת בים לאורך קו חוף הררי. התיאור יתאפיין בנטורליזם, ומדגיש את הספינה על ידי האור הבהיר של השחר העולה הנמצא מאחוריה. בציור השני "אילת" מתוארות שתי ספינות משייטות בים חשוך כמעט לגמרי. כתמי הצבע איתם בונה האמן את הים והשמיים, נעשו על ידו בהטחות מכחול נמרצות, המשרות ליצירה אקספרסיביות חזקה. בציור "הנמל" מצוירות הספינות, הנמל והחוף בסגנון מודרניסטי בו ממזג פינגר את גוון המים עם גוון השמיים. השמש משמאל תלויה בשמיים כעיגול סכמתי צהוב. בציור "הכינרת" והרי הגולן שבמזרחה, משלב האמן תיאור נטורליסטי של הימה הכחולה, ההרים החומים והצמחייה האופיינית למקום, יחד עם תיאור אקספרסיוניסטי של משיכות מכחול נמרצות, המוסיפות תנועה לתיאור.

בסקירת כל ארבע הסדרות ניתן לומר, שבני פינגר מקנה לכל יצירותיו איזון בכל מרכיביהן הכוללים: צורה, תחביר צבעוני, שילוב גוונים וקומפוזיציה. אין ספק שעל ידי כך הוא הגיע בעשייתו האמנותית רבת השנים לקבלה עצמית שלו כיוצר.